אוצר של יראת שמים

נאמר בגמרא (ברכות לג:): “אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד, שנאמר יראת ה’ היא אוצרו” ואמרו (שם ו:) כי כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה. ע”כ. כלומר שכל תכלית בריאת העולם היא בכדי שיהיו בני האדם יראים מפני השם יתברך ועובדים עבודתו.

ראשית יראת העונש

ואף כי העובד את ה’ מאהבה – גדול מהעובד מיראה (סוטה לא.), מכל מקום בשביל להגיע לאהבה, חייבים קודם יראה – כידוע (ר’ זוהר ויקהל דרט”ז ע”א, ולקו”מ ח”א סי’ ה אות ה).

ובלשון חסידים מורגל פתגמו של הצדיק ר’ אהרן מקרלין: “יראה בלא אהבה אינה שלמות, אהבה בלא יראה אינה ולא כלום” (“פתגמי חסידים” עמ’ 119), משום שבלי היסוד, בודאי שהבנין רעוע ואיננו יציב, והיראה היא יסוד האהבה.

סוגי היראה

והנה ידוע כי קיימים כמה סוגי יראה, יש יראת העונש ויש יראת חטא שהיא חלק מיראת הרוממות (ר’ “מסילת ישרים” פרק כד). יראת העונש, פירושו של דבר לירא מעונשים הבאים, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא, בעקבות חטאיו של אדם.

יראת חטא, לירא מעצם הפגם והחיסרון בעבודת השם יתברך שאותו גורם החטא (יראת חטא – במובן חסרון, כנאמר “והייתי אני ובני שלמה חטאים”, דהיינו חסרים, מלכים א, א), וזוהי אמנם מדרגה גבוהה.

וגבוהה ממנה יראת הרוממות, ופירושו של דבר לירא מלחטוא, לא משום עונש ולא משום פגם אלא מפני אהבת ה’, שירא מלחטוא למלך רם ונישא, שוכן עד מרום וקדוש שמו, עילת העילות וסיבת הסיבות, פן יפגום באהבה שבינו לבין קונו – יראה זו היא תכלית היראה.