גינות וערוגות של אור התורה לנשמות ישראל

מחבר: Darryl Washington (page 2 of 2)

עיקר העבודה – מחמת יראת העונש

עיקר העבודה – מחמת יראת העונש

אך צריך כל אדם להתחיל מהסוג הראשון, דהיינו לירא מן העונש, ועל פי רוב, בני האדם נשארים במדרגה זו, אם בכלל מחזיקים בה, ומעטים הם אשר זוכים ומעפילים לאחרות הנ"ל.

 

ואשר על כן מובא בספר "שיחות הר"ן" (סי' ה), כי עיקר העבודה האמורה להיות אצל רוב בני האדם היא יראת העונש, ובלא יראה זו, אי אפשר להתחיל כלל בעבודת השם יתברך. ע"כ.

 

ומי שירצה לקפוץ למדרגות גבוהות ממנה, ותהיה היא חסרה לו, הרי שבונה הוא מגדל הפורח באויר וסופו ליפול. ובאמת, אם נהיה כנים, הלוואי שנינצל ממה שצריך להינצל על ידי יראת העונש, כמובא בשיחות הר"ן שם.

 

על ידי לימוד תורה יזכה ליראה

 

ובכדי להגיע ליראת שמים, חייבים להשקיע בלימוד התורה, שאם אין חכמה אין יראה (אבות ג), והתורה היא שער להכנס בו ליראת שמים (רש"י יומא עב:), ובפרט בלימוד ספרי מוסר שמְמַקדים הדיבור בענינים אלו ומרחיבים אותם.

 

וכן כתב מרן החיד"א ("ברכי יוסף" סי' א אות ט) כי קבלה בידו, אשר מאמר חז"ל "אמר הקדוש ברוך הוא בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", שהתורה היא הפתרון נגד היצר הרע, בכלל זה הוא לימוד מוסר מספרי רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים. ע"כ. וכן לימוד הלכה מועיל לכך מאוד (ר' לעיל, ערך הלכה).

יראה וגם שמחה

 

אך צריכים לזכור היטב כי "יראה בלא שמחה – אינה אלא מרה שחורה" (הבעל שם טוב), כמו כן מובא: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" (לקו"מ ח"ב סי' כד), תמיד צריכים להיות בשמחה.

 

ואין זה סותר ליראת שמים וכמאמר הבעל שם טוב הקדוש: "בגשמיות – אין יראה ושמחה שורות יחד באותו מקום, אך ברוחניות – מקום היראה שם אהבה שם שמחה".

 

ויש לפרש בזה בס"ד מקרא שכתוב "יראו צדיקים וישמחו" (איוב כב), אל תקרי יראו אלא ייראו (לשון יִראָה), שאין לצדיקים להפריד בין היראה והשמחה, וכך היא הדרך הישרה, ועל ידי זה ילך לבטח דרכו, אשריו ואשרי חלקו.

 

 

אוצר של יראת שמים

אוצר של יראת שמים

נאמר בגמרא (ברכות לג:): "אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד, שנאמר יראת ה' היא אוצרו" ואמרו (שם ו:) כי כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה. ע"כ. כלומר שכל תכלית בריאת העולם היא בכדי שיהיו בני האדם יראים מפני השם יתברך ועובדים עבודתו.

ראשית יראת העונש

ואף כי העובד את ה' מאהבה – גדול מהעובד מיראה (סוטה לא.), מכל מקום בשביל להגיע לאהבה, חייבים קודם יראה – כידוע (ר' זוהר ויקהל דרט"ז ע"א, ולקו"מ ח"א סי' ה אות ה).

ובלשון חסידים מורגל פתגמו של הצדיק ר' אהרן מקרלין: "יראה בלא אהבה אינה שלמות, אהבה בלא יראה אינה ולא כלום" ("פתגמי חסידים" עמ' 119), משום שבלי היסוד, בודאי שהבנין רעוע ואיננו יציב, והיראה היא יסוד האהבה.

סוגי היראה

והנה ידוע כי קיימים כמה סוגי יראה, יש יראת העונש ויש יראת חטא שהיא חלק מיראת הרוממות (ר' "מסילת ישרים" פרק כד). יראת העונש, פירושו של דבר לירא מעונשים הבאים, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא, בעקבות חטאיו של אדם.

יראת חטא, לירא מעצם הפגם והחיסרון בעבודת השם יתברך שאותו גורם החטא (יראת חטא – במובן חסרון, כנאמר "והייתי אני ובני שלמה חטאים", דהיינו חסרים, מלכים א, א), וזוהי אמנם מדרגה גבוהה.

וגבוהה ממנה יראת הרוממות, ופירושו של דבר לירא מלחטוא, לא משום עונש ולא משום פגם אלא מפני אהבת ה', שירא מלחטוא למלך רם ונישא, שוכן עד מרום וקדוש שמו, עילת העילות וסיבת הסיבות, פן יפגום באהבה שבינו לבין קונו – יראה זו היא תכלית היראה.