יצר הרע מלפנינו ומאחרינו

והנה מובא בספר “מסילת ישרים” (פרק א) כי האדם העובד את השם יתברך נמצא תמיד במלחמה חזקה מול כוחות היצר הרע, והמלחמה כנגדו היא פנים ואחור. ע”כ. וזהו אמנם מה שמבקשים אנו בתפילת ערבית: “והסר שטן מלפנינו ומאחרינו”.

 

והיינו כי לפני המצוה מפתה הוא שלא לעשותה, ולאחריה אומר לאדם: מה יתרון לך ממנה ומה כבר הרווחת, וגורם לו להיות תוהה על הראשונות, דהיינו מתחרט על המעשים הטובים שעשה, שמאבד כל זכויותיו (קידושין מ:). רחמנא ליצלן.

 

ולפעמים מדרך אחרת הוא מגיע, ואומר לאדם, ראה כמה צדיק אתה שקיימת מצוה זו, כמה נאים מעשיך וכו’ ומחדיר בו גאוה בכך, ה’ יצילנו.

וכמו כן בעבירה, לפניה מפתה הוא לעשותה, ולאחריה מחדיר באדם יאוש על שעבר עבירה, ורוצה בכך לגרום לו ליפול ברשת העצבות המביאה לנפילה בעוד עבירות רבות, ובכל אלה יש לנו להלחם בכל הכוחות ולשבור זרוע רשע. אמן כן יהי רצון!

.

להיות עקשן

 

והנה, רבינו הקדוש מברסלב זצ”ל אמר כי צריכים להיות עקשנים בעבודת השם יתברך, וכי צריכים לעמוד על המשמר ולסרב בכל תוקף שוב ושוב לפיתויי היצר הרע.

 

כי דרכו היא לפתות האדם לעבירה גם אם לא שמע אליו כמה פעמים, ולבסוף, אם יראה כי האדם עקשן בדעתו שלא לשמוע אליו – יניח לו ולא יטרידהו שוב בעניין זה (“לקוטי מוהר”ן” ח”ב סי’ מח, נא).

 

ולעומת זאת, אילו היה האדם שומע אליו ועובר עבירה, לא היה מניח לו היצר כלל, כאשר סוברים כמה בוערים בעם, כי כאשר יספקו את רצון יצרם ויעברו עבירה, יפסיק הוא להטריד מחשבתם בדבר אותה עבירה.

 

ומחשבה זו – היא בעצמה מן הצר הצורר, מפני שבמפורש אמרו חז”ל כי כך דרכו של היצר הרע, אם משׂביעים אותו – הרי הוא רעב, ואם מרעיבים אותו – הרי הוא שבע, ונכנע ואינו מטריד יותר.

 

וכן נאמר ב”ספר חסידים” (סי’ צג): “כיוון ששמר אדם עצמו מן העבירה, וכפה יצרו פעם ראשונה שניה ושלישית, מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא שומרו”!