בכל לבבך בשני יצריך

נאמר בספר דברים (פרק ו) “ואהבת את ה’ אלקיך בכל לבבך…”, ואמרו חז”ל (ברכות נד.): “בכל לבבך – בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע”. ונשאלת השאלה: כיצד יתכן לעבוד את ה’ ביצר הרע?

 

כיצד עובדים את השם יתברך ביצר הרע

 

והנה כמה תשובות בדבר, ונכתוב בס”ד אחת מהן, והיא כי אמנם גם ביצר הרע יש עניין והוא – לנסותנו הנלך בתורת השם יתברך ולא נשמע לפיתויָו, או שמא נתפתה לעצותיו הרעות.

 

וממילא יוצא כי המנצח את היצר הרע נקרא עובד את השם יתברך ביצר הרע – על ידי שלא שמע בקולו (וכ”ה בזוהר תרומה דקס”ג ע”א).

 

מי הם היצרים וכיצד מבחינים ביניהם

 

והנה מחשבות האדם הן הן היצרים – יצר טוב ויצר רע, מחשבות של מצוות ומעשים טובים באות מיצר טוב, וההפך – מיצר הרע (לקו”מ ח”א סי’ מט).

אך בכדי לדעת איזו מיצר טוב ואיזו מיצר רע – צריכים ללמוד תורה, לדעת מה מותר ומה אסור, איזו מידה – טובה היא ואיזו לא. ולכן אמרו חז”ל (קדושין ל:) כי רק על ידי לימוד התורה ניתן לנצח את היצר הרע.

 

 

לימוד תורה בכח

 

והנה השאלה גלויה, הלא רואים אנו לצערנו לומדי תורה שפוּטֵי היצר הרע! אלא שלא די בעצם הלימוד, אלא בהשקעה שבו, כאשר מובא בספר “לקוטי מוהר”ן” (ח”א סי’ א) כי על ידי לימוד תורה בכח – יוכל להנצל מהיצר הרע המתלבש במצוות. ע”כ.

 

וללמוד בכח, היינו להשקיע בלימוד, הן במאמץ גופני – על אף עייפות וחולשה, והן נפשי – להתאמץ להבין כראוי את הנלמד, בכך שובר הוא את כוחו של היצר הרע.

 

כמו כן יש הלומדים על מנת ללמוד בלבד, ובמקרה אחר על מנת ללמד, ואינם לומדים על מנת לעשות ולימודם אינו לשם שמים.

 

אנשים אלו, אין מספיקין בידם משמים לקיים בפועל את אשר לומדים, ואינם הולכים אחר יצרם הטוב אלא אחר יצרם הרע, כי רק הלומד על מנת לעשות, מקבל את הסיוע משמים לזכות ולעשות (אבות ד).

 

 

 

התורה מגינה מן היצר הרע

 

וגם מבְּחינה אחרת התורה שומרת מן היצר הרע, כי הנה קיימות מחשבות של מצוה ואינן אלא עבירה, כגון לגנוב כדי לתת לעניים וכד’, שהדבר בודאי אסור, שהרי מצוה הבאה בעבירה – עבירה היא (ר’ סוכה ל.).

 

ועל ידי שלומד יינצל מכך, כי יודע בדיוק מה אסור ומה מותר, מה לעשות עכשיו, ומה להשאיר לזמן מאוחר יותר, מה עדיף על מה וכו’, ולא יוכל היצר הרע לרמותו בקלות.

 

 

יצר הרע מנסה לרמות אותנו

 

והנה את היצר הרע לא בקלות ניתן לזהות, משום שערמומי ומתוחכם גדול הוא, ודומה לאחד שרץ בין בני אדם, וידו סגורה ולא יודעים מה בתוכה, ומרמה את סובביו ושואל “מה אני אוחז” וכולם רצים אחריו, משום שסובר כל אחד שאוחז במה שהוא חפץ, אך לבסוף פותח ידו ורואים שאין בה כלום (“שיחות הר”ן” סי’ ו). והנמשל מובן.

 

ומרוב תחבולותיו וערמומיותו כבר משך הוא בכך את רוב העולם ההולכים אחרי ההבל ומקשיבים לפיתויו של היצר הרע, ואשרי אדם הבוחן דרכיו הדק היטב, לראות היש בהן אבק מן השקר וגרגיר מן היצר, כי אז יבער חמץ זה מן העולם, צא תאמר לו.

 

הזהר – הרשת לרגליך

 

ואמרו חז”ל (ר’ שבת קה: סוכה נב.) כי מדרכו של היצר הרע – להביא את האדם ממחשבה למחשבה, עד למחשבת העבירה, וכן בדיבור וכן במעשה, ופעמים שאף מתחפש הוא ליצר הטוב, וגורם לאדם לחשוב כי בודאי עושה הוא מצוה וכו’.

 

לכן מה מאד צריכים להשגיח על המעשים, ולהבחין מאיזה כיוון הם באים (ור’ ב”מסילת ישרים” פ”כ).

 

ואמר הצדיק ר’ נחמן מברסלב זצ”ל, כי כשחוזרים על השקר פעמיים כבר חושבים שהוא אמת (ע’ יומא פו:), ובפעם השלישית מעיזים כבר להמליץ על כך לאחרים, ולאחר מכן אף מאמינים כי גם הקדוש ברוך הוא מסכים לכך… (“שיח שרפי קודש” ח”א סי’ קט), אוי לה לאותה סמיות עיניים.

 

 

זהירות! חפץ (רצון) חשוד

 

והנה בספר “מסילת ישרים” (פרק ו) מובא כי כל קולא צריכה בדיקה. דהיינו שכל דבר שרוצים להקל בו – יש לבדקו לפני כן. ואופן הבדיקה מובא בספר “רוח חיים” (על מס’ אבות להגר”ח מוולוז’ין): כל דבר שאינו מביא לאדם הנאה, כבוד או תענוג, או פניות לגאוה או ממון, ונראה לאדם שהוא מצוה, ידע שהאמת כן, ולא מפיתוי היצר הרע. ע”כ. וזהו כלל חשוב מאוד, והיה לזכרון בין עיניך.

 

לסלק את היצר הרע

 

ואמר הצדיק ר’ נחמן מברסלב זצ”ל (לקו”מ ח”א סי’ רלג, ח”ב סי’ קכב, ספר המידות ניאוף י) כי העיקר הוא לא להכנס עם מחשבות כאלה, שניכר שהן מיצר הרע, בטוען ונטען, דהיינו שיתחיל לחשוב אם עדיף כך או כך, ושמא מותר וכו’.

 

כי זה בעצמו גורם לאדם שיעבור לבסוף העבירה חס ושלום, ולכן מיד ידחה את המחשבה הרעה ממוחו (ור’ ב”ספר המידות” ניאוף י, וב”צֵעטיל קטן” של ר’ אלימלך מליז’נסק זי”ע).